בשלושת חודשי הקיץ הראשונים בחייו של בני הוא עלה פחות מ-300 גרם. הוא ירד מאחוזון 50 בגיל שלושה חודשים לאחוזון 5 בגיל חצי שנה. הוא נורא סבל ממזג אוויר חם ופרחה על העור וצמיחת שיניים (ומי לא?) וינק יניקות קצרות מאוד כמעט כל שעה. כמובן שאחות טיפת חלב וגם הרופאה בקופת החולים העירו לי על משקלו הנמוך והזהירו אותי ולחצו עלי…לתת לו תמ"ל. למה? כי כנראה אין לי מספיק חלב. ואני, שלא יכולתי כבר להריח את הכרוב וכמעט בכל יום עיסתי את שדיי בגלל צינוריות סתומות וגושים וסבלתי מאוד מכמות עודפת של חלב, רגלי לא דרכה יותר במקום ההוא שנותנים בו עצות כאלה מטופשות.
זאת אחת הסיבות שאני משוכנעת בכך שיעוץ מקצועי לאם מיניקה לאורך כל תקופת ההנקה הוא בגדר חובה! זאת גם אחת הסיבות לכך שאני לא כל כך מאמינה בתארים – מייעץ קודם כל חייב להיות בעל ידע וניסיון הממשיך בלימודים כל חייו מצד אחד ובן אדם אמיץ מצד שני שלא חושש להודות בכך שלא יודע משהו. לא כל דיפלומה מבטיחה את הראשון ואף טיוטה – את השני! אז עם מה נשארנו? לי אין תשובה. מה אתכם?
מחרתיים לי ולגלית יש מבחן. למדנו לקראתו כמעט שנה שלמה ועוד כמה ימים אחרונים 🙂
אני מאמינה שידע וניסיון שרכשנו תוך כדי הלימודים יעזרו לנו לעזור. יעזרו לנו לעודד. לא להתעלם מהצרכים שנשים באות עמם אלינו. להקשיב. להישאר קודם כל נשים תומכות ואח"כ – בעלות טיוטה דיפלומה.
2 מחשבות על “מחשבות לפני המבחן”
מאחלת לכן הרבה הצלחה בהמשך דרככן.
מסכימה עם דברייך, גלית, לגבי הצורך בנסיון, מעבר לידע התאורטי.
עם זאת, חשוב לדעת שכשאנחנו מחליטות להיות נשות מקצוע, אנחנו לוקחות בזו התחייבות.
התחייבות כלפי עצמנו להמשיך ללמוד, להתפתח, להתעדכן, לקחת חלק בקרוה סביבנו בתחום העיסוק שלנו, להכיר, ליידע, להתערבב.
ביחד עם המשך התפתחות אישית והנקה ישירה.
אין לזה תחליף והמבחן שעברתן עכשיו הוא רק הראשון מתוך סדרה של מבחנים שאנשי מקצוע צריכים להמשיך ולעבור במשך כל חייהם המקצועיים.
על מנת שלא נקפא על שמרינו ונהיה זחוחים ונחשוב ש'אנחנו יודעים את זה כבר'.
כי תמיד יש עוד מה ללמוד…
(על זה מקווה לכתוב פה במהרה פוסט, על רשמיי מהכנס עם דיאנה ווסט שזה אך הסתיים).
המשך לימוד ועבודה פוריים!
ורד לב
אני מודה לך, ורד, על תגובתך.
התחייבות, אכן, אחד הדברים החשובים בהתפתחות העצמית. לצד לקיחת אחריות.
הרי ששתי תכונות הללו מכריחות אותנו לנוע קדימה ולבחון את עצמנו שוב ושוב בזכוכית מגדלת שלפעמים חדה יותר מכל מבחן. מבחנים – מה לעשות – אי אפשר בלעדיהם וקשה איתם 🙂
נשמח לראות פוסט שלך מתארח אצלנו בבלוג!
לידיה