הדעה הרווחת היא שכרוב טוב לטיפול בגודש מפני שהוא מפחית את כמות החלב בשד. אז זהו – שלא!
הטיפול הכי יעיל בשד גדוש הוא לתת לחלב לזרום כי חלב עומד – בדיוק כמו מים עומדים – מקור מצוין להתפתחות זיהום. בנוסף, אי התרוקנות השד מסמנת לגוף שכאן אין יותר צורך בחלב (עקב ירידה ברמת הורמון פרולאקטין), דבר המביא לאיבוד חלקי באספקת החלב או להפסקת אספקת החלב לחלוטין.
השד הגדוש הוא קשה למגע והפטמות עלולות להיות שטוחות עקב הבצקת בתוך השד. כתוצאה מכך לתינוק יהיה קשה להתחבר לשד ולינוק באופן יעיל, מה שימנע זרימה חופשית של החלב מהשד שאנו כל כך חרדים בה. וזהו תחילתו של מעגל סגור.
אז מה שבאמת כרוב (וגם קומפרסים קרים) יודע לעשות זה להוריד בצקות – אלו שברגליים וגם אלו שבשדיים (וגם הצטברות נוזלים במפרקים, כמו במצבי שיגרון).
שימוש בכרוב הוא יעיל, פשוט וזול ודורש סדרה קצרה של פעולות המובאות למטה:
- תתפטרי מהעלים החיצוניים והפנימיים הלבנים ותשתמשי בעלים הפנימיים הירוקים בלבד.
- תשתפי ,תנגבי ותשמרי אותם במקרר. במילים אחרות – תתכונני מראש ברגע שיש חשש לגודש!
- יש למעוך את העלים לפני השימוש.
- תכסי את השד(יים) עם העלים כולל אזור מתחת לזרועות אך תשאירי פטמות לא מכוסות.
- שימי חזייה כדי שתחזיק את העלים במקום.
- תחליפי עלים כל שעתיים או פחות אם הם קמלים.
- בדקי את שדייך לעיתים קרובות.
ברגע שאת מרגישה שהחלב מתחיל לטפטף או ששדייך מרגישות שונה הסירי את העלים ונסי לשאוב. - תשאבי מספיק לריכוך השד והעטרה ואז הניקי את תינוקך.
- שימי כרוב מתי שתצטרכי ואת הקומפרסים הקפואים מעל הכרוב.
- ברגע ששדייך מספיק רכים כדי להניק בנוחות תפסיקי שימוש בכרוב. שימוש שלא לפי הצורך יכול לגרום לירידה זמנית בכמות החלב עקב צמצום יתר של הנוזלים בשד.
בזמני ביליתי הרבה לילות ליד המקרר מפשיטה ומרסקת את עלי כרוב הקרירים (חזרתי לאכול סלט כרוב שנתיים אחרי גמילה). אני ממליצה להדפיס את הרשימה ולתלות אותה על המקרר או לחבר לידית של אחד הארונות העליונים במטבח בעזרת עטב כביסה. ככה לא תצטרכו לחפש אותה באמצע הלילה כאשר השדיים הכואבים מרימים אתכן מהמיטה.
אשמח לשמוע אם הצלחתי לשנות את תדמיתו של הכרוב בעיניכם והאם רשימת "מעשה בכרוב" הייתה מועילה.
