הנקה וגנטיקה – סיכום הרצאה מכנס לה לצ'ה 2010

אחרי הפסקה של כמה שבועות אנו חוזרות וממשיכות עם סדרת הפוסטים המסכמים את התכנים של כנס לה לצ'ה האחרון. בהרצאה שהעבירה ד"ר שרון צברי, PhD, חוקרת של המערכת החיסונית בחלב אם, מדריכת לה לצ'ה ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC, היא דיברה על אפיגנטיקה והשפעתה בראשית החיים. אחת השאלות המרכזיות הייתה השאלה האם הנקה יכולה להשפיע על הגנטיקה.

"מבחינת אפיגנטיקה נדבר על שני גורמים שמאוד משפיעים על התבטאות הגנים – תזונה ולחץ. ובסוף נדבר האם באמת הנקה משנה את הגנים. ואני כבר אגלה לכם שהתשובה היא – כן."

  השפעת הסביבה על הגנטיקה

המערכת שמקודדת לנו את הצופן הגנטי יודעת לבטא גנים מסוימים כתלות של תנאי הסביבה או כתלות של הגיל הכרונולוגי. זה נקרא תכנות מוקדם וקיים גם בתחום של התנהגות (למשל, החתמה או imprinting), גם בתכנות הורמונלי, וגם בתכנות חיסוני.

שמו של התכנות המוקדם מבחינת ביטוי הגנים נקרא אפיגנטיקה.

"הסביבה בהחלט משפיעה על הגנים שלנו," מסבירה ד"ר צברי. בזמן הפרייה בין זרע לביצית נקבע ה-DNA ובתוך ה-DNA הגדול שיש לנו הסביבה תקבע איזה גנים התבטאו ואיזה גנים – לא. השפעה הגדולה ביותר על הגנום שלנו היא בשנים הראשונות, בעיקר בחודשים הראשונים, מתחיל מהרחם ונמשך מחוצה לו. מה שעוד יותר מרשים שמכיוון שאנו משפיעים על התבטאות של גנים, אנחנו בעצם לא רק קובעים את התכונות של אותו פרט, אלא גם את התכונות של הילדים שלו.

רשימה חלקית של חומרי מזון שידועים בהשפעתם על ה-DNA:

  • חומצה פולית
  • ויטמין B12
  • ויטמין B6
  • יין אדום
  • שום
  • סויה
  • ברוקולי

 לחומרים האלה יש יכולת להשפיע על קבוצות כימיות שהן מסמנות את האזור שיעבור ביטוי או לא יעבור ביטוי ב-DNA. השפעתם של החומרים הללו היא לפעמים מזיקה (כמו סויה, למשל, שמעבר לעובדה שהיא מכילה פיטואסטרוגנים והרבה פעמים בתהליך הייצור נשארים בה המון עודפי אלומיניום, היא מזיקה להתבטאות של ה-DNA שלנו), לפעמים מתקנת (חומצה פולית וויטמינים B6 ו-B12) ובמקרים מסוימים – פשוט היום לא ידועה (ברוקולי) מעבר לעובדה שהיא קיימת.

תפקידי הנקה

"אנחנו שייכים למחלקת היונקים…הנקה היא המאפיין של המחלקה שלנו. זאת המחלקה הכי מוצלחת."

בהתפתחות אבולוציונית של מחלקת היונקים חלב אם שימש קודם כל להעברת נוגדנים מאם לצאצאיה ורק בשלב מאוחר יותר – כמזון.

"קראתי את המאמר בהריון והוא היה די טראומתי," חלקה אתנו שרון צברי. המחקר המדובר הראה שבניגוד לכל הפרימטים (יונקים עילאיים), מוחם של תינוקות אנושיים ממשיך לגדול ולהתפתח באותו קצב כמו ברחם גם במשך כל השנה הראשונה לאחר הלידה. "אותו חוקר," המשיכה שרון "הגדיר את השנה הראשונה לחיים כהריון חוץ רחמי. מבחינתו אין ספק שילד אמור לקבל חלב אם כי כשהוא היה ברחם, הוא קיבל מזון מאימא, הגנה חיסונית מאימא. אם הוא עובר להריון חוץ רחמי הוא חייב להמשיך לקבל את זה. בשנה ראשונה לחיים התינוק ממשיך להיות תלוי באימא."

לפיכך התפקידים העיקריים של הנקה לפי סדר חשיבותם הם:

  1. הגנה חיסונית. לא תזונה. התינוק אמור לקבל הגנה חיסונית מאימו כדי לאפשר לו להתפתח ולא לבזבז את כוחותיו למחלות.
  2. תזונה נכונה המאפשרת למוח לגדול בקצב נכון. 
  3. בקרת הפוריות– ריווח בין הלידות מהווה הגנה על התינוק ועל גופה של האם.
  4. ליווי התפתחותי – ההנקה מספקת לגורה דרך אופטימלית להשתלבות בשבט, מוגן ע"י האם. לפי המחקרים, ככל שהמבנה החברתי יותר מתוחכם כך ההנקה נמשכת יותר זמן והחשיפה לעולם המבוגרים מקנה כלים חברתיים.

השמנת יתר והנקה

היום השמנה היא בעיה מרכזית בעולם המערבי, זאת המגפה החדשה. ידוע שהשמנת יתר היא לא רק בעיה אסתטית אלא גם בריאותית – היא קשורה למחלות מטבוליות (מחלות קרדיו-וסקולריות, סכרת מסוג 2 ועוד).

ב-DNA ישנם יותר מ-300 רכיבים שקשורים להשמנת יתר אבל לחודשים ושנים הראשונות לחיים, כאשר יש נטייה גנטית להשמנת יתר, יש השפעה מכרעת על השמנה.  אחד הדברים המעניינים שהתגלה, שבאוכלוסיה שיש לה נטייה גנטית להשמנה, אי הנקה מגדילה את הסיכוי של הפרט להיות שמן. יותר מכך, ככל שהתינוק יונק יותר זמן יש לו פחות סיכוי להיות שמן.

מדענים ניסו לקשור ולהבין למה אי הנקה גורמת להשמנת יתר ומצאו כי:

  1. סיבה ראשונה –  תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). בתחליפי חלב יש יותר מדי פחמימות פשוטות, יותר מדי חלבון, אין בו חומרים ביואקטיבים כגון הורמון לפטין שמבקר את רמת הרעב והשובע. עגלים אמורים להשמין ב100-150 קילו בחודשיים הראשונים, לא אמורים לפתח אינטליגנציה אלא גוף ולזה חלב פרה נועד. "סויה בכלל לא באה בחשבון," ממשיכה ד"ר צברי. "כי אין כזו חיה במחלקת היונקים. סויה זה לא חלב, זה מיץ."
  2. סיבה שנייה למה אי הנקה עלולה לגרום להשמנה זו אוכלוסיית החיידקים. מדברים הרבה מאוד על תפקיד של הפלורה במעי לשגשוג הפרט אם זה בנושא של מערכת החיסונית, אלרגיות, מחלות אוטו-אימוניות ואם זה בנושא של פירוק נכון של המזון.
  3. וסיבה שלישית – נושא הבקבוקים. והכוונה היא גם לשימוש לא נכון (האבסה ולא יניקה אקטיבית של התינוק ) וגם לנוכחות של חומר ביספנול איי (BPA, bisphenol A) בבקבוקים שנמצאים בשימוש בבתי חולים, על אף ההמלצות הלא מיושמות, וגם בשימוש ביתי. חשיפה לביספנול איי, כמו גם להורמונים נשיים, מגדילה סיכויים להשמנת יתר וגם סיכון ללקות במחלות קרדיו-וסקולריות וסרטן. ובנוסף, ביספנול איי משפיע על ה-DNA שלנו, לא לטובה, כמובן.

בימים אחרונים משרד הבריאות הוציא הנחייה ואסר על בתי חולים שימוש בבקבוקי פלסטיק המכילים ביספנול איי החל משנה הבאה. באירופה נאסרו הייצור של בקבוקים להאכלת תינוקות המכילים ביספנול איי מחודש אפריל של שנה הבאה ומכירה וייבוא – מחודש יוני. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא!

התנהגות אימהית ובכיו של תינוק

החוויות הרגשיות בתקופה שלאחר הלידה, ובעיקר האינטרקציה עם האם, מעצבים את ההתפתחות הנפשית והקוגניטיבית. אחד המחקרים מצא שילדים שלא מקבלים תשומת לב אימהית, האזורים המוחיים המפותחים אצלם הם אזורים של אלימות, התנהגות אסוציאלית, נטייה להימורים וספורט-אקסטרים. 

מבחינה מדעית בבכי אין שום דבר בריא, הוא בעצם סוג של סטרס. גופו של התינוק משקיע כוחות עצומים בבכי במטרה להראות שהוא במצוקה, הוא צועק "הצילו!". בזמן הבכי התינוק מפסיק את הגדילה – הוא לא גדל בזמן הבכי ולא מפתח את המוח. אם הוא מפסיק לבד, כאשר לא מגיבים לבכי בזמן, זה קורה לא בגלל שהוא חושב שהעולם כבר בטוח, אלא בגלל שהוא נכנס למצב של הישרדות ושמירת אנרגיה. בכי עושה שינויים גנטיים. בכי מרובה מהווה סיכון שילד יהיה בעל הפרעות קשב ויוריש אותו לילדים שלו.

 "על פי הגדרה, הישרדות של גורים במחלקת היונקים כרוכה בטיפול רצוף של האמא, תלות רציפה של תינוק בהנקה על ידי אמא, בבקרה פיזיולוגית, הגנה וטיפול…וכך היה גם אצל בני אדם עד לא מזמן."

ד"ר שרון צברי מסכמת ואומרת שעולם מורכב מצריך גנים המותאמים לסביבה. ואני רוצה להוסיף – באו נגרום לסביבה להיות ידידותית יותר לגנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 מחשבות על “הנקה וגנטיקה – סיכום הרצאה מכנס לה לצ'ה 2010”