הבוקר קמתי כאשר 3 ילדים מרוחים עלי לרוחב בחיבוק ונזכרתי בלילה של מזרונים מוזיקלים…
הסיבות לכך שהורים מוצאים את עצמם ישנים עם תינוקם מגוונות. אם בגלל אילוצי מקום, או רצון להיות קרוב לתינוק ולשמור עליו, אם בגלל שזה נעים או מתוך מחשבה שתינוק אינו צריך לישון לבד.
במשפחתנו אנו ישנים עם הילדים כך ששינה משותפת אינה נושא זר לי, אך אני חייבת לאמר שלא הקדשתי לכך מחשבה לפני שהיו לי ילדים. חשבתי על ההנקה, על העגלה והמנשא, הכנתי את החדר, וכמובן טיטולים (וגם היו רעיונות לנסות להיות אקולוגים) אבל לא חשבתי על שינה משותפת. זה פשוט קרה.
בהתחלה עברתי לישון על מזרון בחדר הילדים כי דאגתי שלא אשמע אותם בלילה, אח"כ בן זוגי הצטרף אלי ולבסוף הוצאנו את מיטת ההורים ואת מיטות התינוקות והתארגנו עם מזרונים לחדר של שינה משותפת להורים וילדים כולל הבן הגדול: בעיקר כי זה יותר קל! יותר קל לקום בלילה להנקה, הכי קל להרגיע, התינוקות שלי פחות בכו והיה לנו זמן איכותי משפחתי לפני השינה.
גם הצלחתי לישון הרבה יותר. ההרגשה היתה שאנו הולכים עם הזרם, במקום לנסות כל הזמן להתנגד לו ולקבוע חוקים וכללים שבזבזו לנו, כהורים וכמשפחה, המון אנרגיה וזמן.
ברגע שמחליטים על שינה משותפת, מדובר באורח חיים וקשה להפוך את הגלגל. משפחות הדוגלות בשינה משותפת אינן רואות בכך הרגל רע שצריך להיגמל ממנו, אלא תהליך שמשתנה עם הזמן. אך בגלל שזה אינו משפיע רק על הדיאדא – הצמד אם ותינוקה- אלא גם על הבעל והזוגיות. חשוב שזו תהיה החלטה משותפת. לכן חשוב לחשוב ולשוחח על האפשרות מראש ולדעת למה נכנסים לזה עם כל היתרונות והחסרונות.
לא פחות חשוב לעשות את זה באופן בטיחותי.
השאלה שהכי נשאלת היא מה קורה עם הקשר המיני בין בני הזוג. לדעתי זה תלוי בקשר בין בני הזוג יותר מהרגלי המיטה שלהם. באופן כללי כשיש ילדים, וביחוד תינוקות, תמיד יותר קשה למצוא את הזמן המתאים, בין אם ישנים איתם או לא, בעיקר בגלל חוסר השינה, העייפות והשגרה. דווקא הצורך ביצירתיות בנושא זה מגוון את "חיי הלילה" ומעשיר… וכמו שנאמר והמבין יבין…
השאלה הבאה היא איך ומתי הסידור הזה יתחיל להשתנות…
