הורדת חום: כדאי לחשוב פעמיים

כדאי לחשוב פעמים גם לפני קפיצה וגם לפני הורדת חום
כדאי לחשוב פעמים גם לפני קפיצה וגם לפני הורדת חום

הרפואה המודרנית מודעת שחום אינו מחלה אלא דווקא אמצעי ריפוי,  ומודה בכך שרופאים ממהרים להמליץ לאנשים חולים ליטול תרופות מורידות חום, וחולים נוטים לקבל את ההמלצה, בקלות רבה מדי. זה נכון גם לגבי הורים שממהרים להוריד חום לתינוקות וילדים חולים.

 תוך כדי כתיבת התנהגות נבונה בזמן השפעת גיליתי להפתעתי, שהמודעות לתועלת החום בספרות הרפואית, היא גבוהה מאוד, אך בשטח, ברפואה הקהילתית, אנו רואים את התמונה ההפוכה. במציאות של הרפואה המודרנית, לרוב עליית החום מרתיעה אנשים, והחום נחשב למחלה לכשעצמו ולא לתגובה גופנית חיונית ובריאה למחלה.

קצה הקרחון של מחקרים בנושא

בקושי עמדתי בפיתוי להכניס לכאן את כל מה שמצאתי, אז אני מביאה רק מספר מקורות שמבהירים את הנושא של חום, הורדת חום ותרופות להורדת חום.

המאמרים המצוטטים כאן אינם מהווים נקודת מבט שנויה במחלוקת בספרות הרפואית. כל אלה הם מאמרים שפורסמו בכתבי עת מובילים, אך המידע המדעי משם עדיין לא הגיע להורים ולרופאים בשטח. לא נמצאו מאמרים תומכים בצורך להוריד חום במהלך מחלה זיהומית.

חרדת הקדחת

קודם כל תזכורת: קדחת זהו שם כללי לכל המחלות המלוות בעליית חום הגוף, מלבד קדחת השחת שזוהי סוג של אלרגיה.

המושג חרדת הקדחת (fever phobia) קיים לפחות משנת 1980. אז יצא סקר על תפיסות מוטעות של הורים לגבי העלאת החום (1), בו השתתפו 81 הורים שהביאו את ילדיהם לבית חולים. יותר ממחצית ההורים האמינו שחום של 40 מעלות ופחות עלול לגרום לפגיעה נוירולוגית חמורה. רוב ההורים (85%) נתנו תרופות כדי להוריד חום לילדים לפני שהחום הגיע ל-38.9 מעלות.

בסיכום, מחברי הסקר ציינו שחינוך לנטרול חרדת החום חייב להיות חלק פעיל ברפואת המשפחה.

סקרים דומים התפרסמו בשנות 1992 (2) ו- 2001 (3) ואישרו שחרדת הקדחת עדיין קיימת.

היום נראה שהמצב לא השתנה בהרבה, מרבית הרופאים ממשיכים להמליץ, והמטופלים ממהרים להוריד חום שלא לפי הצורך.

אשליה של בטיחות

נגישות של תרופות הנועדות להוריד חום, במיוחד אלה שלא חייבות במרשם, יצרה רושם שהן לא מהוות סכנה. האמנם?

  1. הכנסת פרצטמול לפרקטיקה התבססה על מחקר שנערך על ילדים עם מחלות ויראליות. מחקר זה מצא כי פרצטמול שיפר תפקודם, אך לא את מצב הרוח, הרגשת הנוחות, או התיאבון של הילדים. יתרה על כך, הורים לא היו מסוגלים לנחש נכון האם ילד קיבל תרופה או פלצבו.
  1. מחקר מעבדה של 432 זנים של חיידקים ו -17 סוגים של אנטיביוטיקה גילה כי כמעט כל הזנים רגישים יותר לאנטיביוטיקה, כאשר חום הגוף עולה. אצל חלק מן הזנים של החיידקים ישנה הפחתה משמעותית של שיעור התרבותם ורבים מהם אפילו מתים עם עליית החום. (4)
  1. מחקר שנערך בטיפול נמרץ, הראה כי אצל חולים המקבלים טיפול אינטנסיבי להורדת חום, הסיכון למוות היה גבוה פי 6, מאשר בקרב חולים שקיבלו טיפול מתון יותר. טיפול אינטנסיבי כלל מתן פרצטמול כאשר חום גוף היה מעל 38.5 מעלות צלזיוס בתוספת שמיכה צוננת מעל 39.5 מעלות צלזיוס, כאשר טיפול מתון ניתן רק כאשר החום הגיע ל- 40 ° C. המחקר הופסק בשל תמותה גבוהה בקבוצה שקיבלה את הטיפול האינטנסיבי (5).

 

אם הנושא קרוב ללבכם, כדאי להכיר כמה מן המיתוסים בנושא של טיפול בעליית חום הגוף.

 

מקורות:

(1) Schmitt BD. “Fever phobia: misconceptions of parents about fevers.” Am J Dis Child. 1980 Feb;134(2):176-81.

(2) Ariane May, Howard Bauchner “Fever Phobia: The Pediatrician's Contribution” Pediatrics December 1992, VOLUME 90 / ISSUE 6 Article

(3) Michael Crocetti, Nooshi Moghbeli, Janet Serwint “Fever Phobia Revisited: Have Parental Misconceptions About Fever Changed in 20 Years?” Pediatrics June 2001, VOLUME 107 / ISSUE 6 Article

(4) Young PJ1, Saxena MK, Beasley RW. “Fever and antipyresis in infection.” Med J Aust. 2011 Oct 17;195(8):458-9.

(5) Schulman CI1, Namias N, Doherty J, Manning RJ, Li P, Elhaddad A, Lasko D, Amortegui J, Dy CJ, Dlugasch L, Baracco G, Cohn SM. “The effect of antipyretic therapy upon outcomes in critically ill patients: a randomized, prospective study.” Surg Infect (Larchmt). 2005 Winter;6(4):369-75.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *