מה הם 5 המרכיבים העיקריים של אלרגיה?

השכיחות של מחלות אלרגיות, ברחבי העולם, עולה באופן דרמטי הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות. מחלות אלו כוללות אסטמה, נזלת, אנפילקסיס, אלרגיות לתרופות, למזון, לחרקים, אקזמה; אורטיקריה (סרפדת) ואנגיואדמה. עלייה בעייתית במיוחד בילדים, שהם הנושאים העיקריים בנטל העלייה המתרחשת בשני העשורים האחרונים. למרות הגידול הזה, אפילו בעולם המפותח, הטיפול בחולים במחלות אלרגיות הוא רחוק מאידיאלי.

ציטוט מתוך "הספר הלבן על אלרגיה" של ארגון הבריאות העולמי, הגירסא המעודכנת, 2013.

פריחה עם אבקנים באוויר - אחד הגורמים לאלרגיות
פריחה עם אבקנים באוויר – אחד הגורמים לאלרגיות

בעולם, סובלים מאלרגיות בין 30% ל -40% מהאוכלוסייה. שיעורי הרגישות, לאחד או יותר אלרגנים, נפוצים בקרב ילדי בית הספר ומתקרבים כיום ל -40% -50%. זאת אומרת, קרוב למחצית מדיירי ביתך הם בעלי רגישות כלשהי גם אם הם אינם מודעים לכך.

מה זה אלרגיה?

אלרגיה היא תגובה חריגה של המערכת החיסונית שלנו, התוקפת חומר סביבתי בלתי מזיק.

למערכת החיסון יש סיבות טובות לתקוף וירוסים וחיידקים הנכנסים לגופנו. אבל למה לה לתקוף את גרגר של אבקת הפרחים? או את הפרווה של החתולים?

האלרגנים החיצוניים הנפוצים ביותר הם: אבקת הפרחים, קשקשים של בעלי חיים, אבק ועובש.

האלרגנים ה"אכילים" הנפוצים ביותר הם תרופות, רכיבים מסוימים של מזון, כגון: גלוטן דגנים, קזאין חלב, חלבוני ביצה, בוטנים או פירות ים.

אלרגנים אלה מעוררים סדרה של תסמינים דלקתיים: נזלת וגרד באף, עקצוץ בגרון, דלקת עיניים, קשיי נשימה, גרד ופריחות עוריות. זה כולל גם תגובות של מערכת העיכול, ביניהם שלשולים והקאות.

מערכת חיסון בהיכון

אלרגיה, בעצם כמו כל מחלה אוטואימונית, הינה ביטוי של עודף פעילות של המערכת החיסונית. עודף הפעילות גורם למנגנוני ההגנה של הגוף, לתקוף פולשים שאינם מהווים איום על בריאותנו. זוהי תגובתיות יתר.

כדי להבין את תגובתיות היתר הזאת, כדאי לצלול מעט לעומק של פעילות המערכת החיסונית. הלימפוציטים הם סוג של תא דם לבן, שמשחק תפקיד גדול בתגובת המערכת החיסונית. יש קולטנים על פני השטח החיצוני של התאים הללו, המסוגלים לזהות פתוגנים.

אפשר להשוות את מנגנון הזיהוי עם הצמד: מנעול ומפתח. תא, או כל חומר אחר, נחשבים כחשוד, אם הם נושאים על פניהם "מפתח" המתאים ל"מנעול" כלשהו הנמצא על פני התא החיסוני הלבן, גם אם ההתאמה היא לא מושלמת. כך המנגנון יכול לזהות אלרגנים בתגובה אלרגית, כמו גם את רקמות גופנו כאלרגן, במהלך תגובה אוטואימונית.

מתוך המגוון העשיר של הסוגים השונים של התאים הלבנים, אנו נתמקד בתאי מערכת החיסון שמכונים Th1 ו- Th1 .(1) Th1 אחראי להילחם בוירוסים ובפתוגנים פנים תאיים, לחסל תאים סרטניים ולעורר תגובות עוריות. Th2 אחראי על ייצור נוגדנים לפתוגנים חוץ תאיים, כגון רוב סוגי החיידקים, הרעלנים והאלרגנים.

בתאוריה, שניהם, Th1 ו-Th2, מיוצרים ומתנהגים בצורה מאוזנת (2): באדם שאין לו מחלה אוטואימונית, הענף המתקיף והענף המייצר נוגדנים, משתפים פעולה. אבל כאשר למישהו יש מחלה אוטואימונית, יש קוטביות. צד אחד שולט באחר.

חוקרים רבים רואים כעת כי האלרגיה, מקורה בעודף של Th2 על חשבון Th1. העודף מביא לייצור יתר של נוגדנים לאחר שאיפה, בליעה, או מגע עם האלרגן (3).

הסיבות הסבירות ביותר לעודף

1. מרכיב גנטי

חוסר האיזון של Th2 / Th1 נובע מ"שילוב מורכב של גורמים סביבתיים וגנטיים" (1) (4). נטייה גנטית נראית מקובלת היום בקהילה המדעית.

אם ההורים או הסבים שלכם הציגו נטיות להתפתחות תגובות אלרגיות, אתם צפויים לפתח אותם גם.

2. היגיינת יתר

למערכת החיסונית, כמו לצבא, יש משימה אחת: לסייר ולתקוף פולשים שמגיעים לדלתות הטירה. כאשר אין איום כלשהו יום אחר יום, הצבא המתוסכל תוקף מטרות דמיוניות (אלרגנים), או חברים מכוחותיו (מחלות אוטואימוניות).

הנחה זו חלה במיוחד על ילדים. ילדים שחיו בסביבה נקיה מדי, נגיד בדירה בעיר, עם הורים מקפידים מאוד על היגיינה, יפתחו בסבירות רבה אלרגיות. מאידך גיסא, אלה שגדלו באזורים הכפריים, בחווה, למשל, עם בעלי חיים וטפילים שונים סביבם, יהיו פחות רגישים לנושא.

מחקרים רבים בחנו את ההשערה הזאת, וגילו התאמה מסוימת בין היגיינה מוגזמת, לבין רגישויות אלרגיות. הילדים של האמהות המשכילות ביותר, החיים בתנאים ההיגייניים הטובים ביותר, ועם המספר הנמוך ביותר של זיהומים, הם אלה המפתחים את הכי הרבה רגישויות.(6).

3. מעי דלקתי

נכון, שכבר נמאס לשמוע אותם דברים פעם אחר פעם, כי עיכול לקוי הוא הגורם המרכזי לרוב הבעיות? לרוע המזל, יש עוד מה להוסיף.

  • מזונות מסוימים, הופיעו מאוחר מאוד, על סקלת הזמן של האבולוצית האדם (דגני בוקר, למשל), ולכן הגוף האנושי לא הספיק לפתח אנזימי עיכול, המותאמים באופן מושלם על מנת לפרק אותם;
  • לכן החלבונים של מזונות אלה מפורקים לחומצות אמינו, רק בצורה חלקית, ומשאירים מאחוריהם מחרוזות של חומצות אמינו (פפטידים);
  • חלק מן הפפטידים יכולים לחדור דרך רירית המעי הדק. הכמויות קטנות אך משמעותיות;
  • הפפטידים הללו, אשר באופן עקרוני לא אמורים להופיע במחזור, מזוהים על ידי המערכת החיסונית כגורם עויין, שמפעילה נגדם תהליך חיסוני, בצורה של דלקת. זהו בעצם תסריט של תגובה דלקתית אלרגית.

כך, בעקבות נוכחות האלרגנים שמקורם במזון, מערכת החיסון נמצאת בגירוי יתר מתמשך.

בנוסף, הרעיון של חדירות מעיים מבוסס היום היטב. אנו יודעים כי מספר גורמים מעוררים את החדירות (מתח הוא אחד מהם (5)). התופעה בעייתית, משום שהיא מגבירה עוד יותר את גירוי המערכת החיסונית.

4. כבד, עומס דם ודיטוקס

קודם כל, כמה משפטים על דיטוקס, או במילים אחרות – ניקוי הרעלים האגדי. במקור, הכבד בעזרת פגוציטים (תאים בולעניים של מערכת החיסון), הוא האיבר העיקרי האחראי והמסוגל לדטוקסיפיקציה מורכבת. במקומו הייתי נעלבת משימוש לרעה שנעשה במושג זה.

אלרגן הוא סוג של אנטיגן, כלומר הוא מזוהה על ידי המערכת החיסונית שלנו וגורם ליצירת תגובה דלקתית. המערכת שלנו מייצרת נוגדנים עבור כל אנטיגן. במקרה של אלרגיה נוצרים נוגדנים מסוג IgE. נוגדן IgE מסוגל לטפל בשני אנטיגנים: כולא אותם ומסייע למערכת החיסונית להכיר ולהרוס אותם. השילוב של נוגדן-אנטיגנים, מוכר בשם immune complex. נוגדנים נוספים, שמיוצרים כשיש רגישות למזון, הינם נוגדני Igg, שאותם לא ניתן לאתר בבדיקות אלרגיה רגילות.

ככל שיש יותר קומפלקסים חיסוניים בדם, כך המערכת החיסונית נשארת יותר מגורה. הקומפלקסים האלה מהווים עומס דם חיסוני, blood load, שיש לנקות בעזרת תהליך דיטוקס, על ידי הכבד.

אם הכבד מתקשה בעבודת הניקוי, עומס הדם החיסוני ישאר גבוה. עכשיו האדם יהיה הרבה יותר רגיש לאלרגנים. מצב זה עלול להוביל לכך, שאלרגיות אחרות יופיעו, או שהתסמינים הקיימים יחריפו. לכן, אחת הגישות תהיה, לעזור לכבד לבצע את פעולת הניקוי.

5. מתח וחרדה

מתח מחמיר את הביטוי של רוב המחלות, במיוחד אלה שבהם המערכת החיסונית מגורה יתר על המידה (מחלות אוטואימוניות ואלרגיות).

ילדים מדגימים בצורה מאוד ברורה את הקשר בין רמת הלחץ לביטויים של נזלת, אקזמה ודלקת לחמית אלרגית (7).

ניהול סטרס הוא אחד מפתחות בניהול התסמינים של אלרגיה, בכל גיל. חוסר שינה, כמו גם תזונה גליקמית מדי, מגבירים את רמות הסטרס.

מבט ממעוף הציפור על הטיפול באלרגיה

ציפור מערבית קונבנציונלית

ארגון הבריאות העולמי מבסס את האסטרטגיה לטיפול במחלות אלרגיות, על ארבעה עמודי תווך (כמעט כמו העולם הקדום, הניצב על גבי ארבעה פילים):

  1. חינוך המטופל,
  2. בקרת איכות הסביבה והמנעות מאלרגנים,
  3. טיפול תרופתי,
  4. אימונותרפיה.

סעיפים 3 ו-4, שניהם, "לא רק שולטים בתסמינים, אלא גם משפרים את איכות החיים" על פי אותו הארגון. סעיף 1 נשמע כלקוח ממדע בדיוני, כאשר לרופא ממוצע מקצים בין 5 ל-7 דקות בממוצע למטופל. לגבי סעיף 2, גם מטרתו היא "שיפור של התסמינים בחולים האלרגיים".

תסמינים, תסמינים…איפה ההתיחסות לסיבה של המסיבה המחלה?

ציפור הוליסטית אלטרנטיבית

בעודי מעודדת טיפול עצמי עבור מחלות קלות, עבור מחלה כרונית, העדיפות היא לטיפול על ידי איש מקצוע. הרי מחלה כרונית היא, בדרך כלל, תוצאה של גורמים מורכבים רבים.

אך בהחלט ניתן להגיע להישגים יפים גם בטיפול עצמי:

  • עשו חשיבה בסיסית על העיכול שלכם בשנים האחרונות. האם יש נפיחות וכאבים כרוניים? האם יש רושם, שמזונות מסוימים, גורמים לבעיות יותר ממזונות אחרים? כפי שמוסבר למעלה, החלבונים הבעייתיים לעיכול, מגדילים את עומס הדם החיסוני. למדו על דיאטת אלימינציה. כדאי לנסות אותה, גם אם היא נראית יותר מדי קשה. כדי לשפר את עיכול החלבונים, אפשר לקחת צמחים מרירים, 15 דקות לפני תחילת כל ארוחה, עם הדיאטה או ללא.
  • עשו הערכה בסיסית של רמות המתח שלכם. האם השינה שלכם מספיק טובה? האם אתם מקיימים פעילות גופנית סדירה? לכל הפחות, כדאי לשקול תוספת מגנזיום ותערובת של צמחים להרגעה עצבית.
  • תעשו שיקול נבון של נטילת צמחים, שיודעים להפחית את גירוי היתר של מערכת החיסון ולאזנה.
  • תיהנו מהתכונות האנטי-היסטמיניות של צמחים נוגדי אלרגיה.

בעבודה עצמאית צפויים כמה חודשים של ניסוי וטעייה, לפני שמוצאים את הגישה המתאימה. היו נחושים והתמידו!

מקורות:

(1) Berger A. Th1 and Th2 responses: what are they? BMJ. 2000 Aug 12; 321 (7258): 424.

(2) Kidd P. Th1/Th2 balance: the hypothesis, its limitations, and implications for health and disease. Altern Med Rev. 2003 Aug;8(3):223-46.

(3) Bellanti JA. Cytokines and allergic diseases: clinical aspects. Allergy Asthma Proc. 1998 Nov-Dec; 19 (6): 337-41. Review.

(4) Pawankar R, Canonica G, Holgate S, Lockey R. (eds). World Health Organization (WAO) White Book on Allergy. 2011.

(5) Li X, Kan EM, Lu J, Cao Y, Wong RK, Keshavarzian A, Wilder-Smith CH. Combat training increases intestinal permeability, immune activation and gastrointestinal symptoms in soldiers. Food Pharmacol Ther. 2013 Feb 24.

(6) Figueiredo CA, Amorim LD, Alcantara-Neves NM, SM Matches, Cooper PJ, Rodrigues LC, Barreto ML. Environmental conditions, immunologic phenotypes, atopy, and asthma: New evidence of how hygiene works in Latin America. J Allergy Clin Immunol. 2013 Feb 13.

(7) Lee MR, His BS, YR Park, Kim HM, JY Moon, Lee YJ, Kim YB. The relationship between psychosocial stress and allergic diseases among children and adolescents in Gwangyang Bay, Korea. J Prev Med Public Health. Nov. 2012; 45 (6): 374-80.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *