 |
| photo by shoothead |
לכן רציתי לתת זווית על חשיבות ההנקה לא בהקשר של הזנת התינוק והתפתחותו השכלית והחיסונית, אלא בהקשר שלנו, האימהות, והתנהגות אימהית/ הורית, במיוחד במצבים בהם יש קושי בהיקשרות אל התינוק כגון במצב של דיכאון לאחר לידה או פגות.
במסגרת כנס תזונה מונעת שהתקיים השנה, נוכחתי בהרצאה מרתקת של ד"ר לפסיכולוגיה אילנית גורדון בנושא אוקסיטוצין והמעבר להורות.
אוקסיטוצין, הוא הורמון הידוע במעורבותו בתהליך הפוריות שלנו, הנשים: החל מעצם החזרה על פעולה המביאה להריון-ההנאה מסקס (אחראי על ההתכווצויות הידועות כאורגזמה) דרך כיווץ הרחם בתהליך הלידה (פטוצין, זרז הלידה הידוע הוא אוקסיטוצין סינטטי), ועד לגירוי זרימת חלב האם בהנקה ממושכת .
אבל הורמון זה אינו אחראי רק לתהליכים פיזיים, אלא גם להתנהגות.
מדהים אותי כל פעם מחדש לגלות את הקשר בין הפאן הפיזי לבין הרגשות המשפיעים על ההתנהגות שלנו. עד כמה אנחנו במהותנו יצורים הורמונלים וכמה כח יש להורמונים האלה על מי שאנו.
ולהורמון אוקסיטוצין תפקיד מכריע בהתנהגות ההורית שלנו. על פי מחקרים בחיות ובבני אדם אוקסיטוצין מעורב במגוון התנהגויות חברתיות כגון אמון, תמיכה חברתית, אמפתיה, תקשורת זוגית, יכולת לקרא מצב רגשי, ירידה בקונפליקטים החברתיים, ירידה בתגובות לסטרס ולפחד, עיבוד מידע רגשי, ולצערי, גם עליה בקנאה ובשמחה לאד… לא סתם אוקסיטוצין קיבל את שם החיבה המחבק "הורמון ההתאהבות".
נמצא גם שזה אינו הורמון אמהי בלבד ושרמתו בדם באבות טריים קשורה להתנהגות הורית כלפי תינוקם בתקופת המעבר להורות.
רמת הורמון האוקסיטוצין מושפעת מההתנהגות האימהית של האם לתינוקה על ידי הנקה והצמדות עור לעור (טיפול קנגרו) ולכן חשוב במיוחד במצבים בהם יש קושי ביצירת ההתקשרות ההורית. זוהי בעצם ספירלה עולה שבה הנקה מביאה להקשרות לתינוק שמביאה לעוד הנקה ולכן חשוב, במיוחד בהתחלה, להתמיד ליזום ולבסס את הקשר פעם אחר פעם.
ההשפעה לטווח הקצר היא על ההיקשרות ההדדית של האם לתינוקה, אך נמצאו השפעות גם ארוכות טווח לגבי יכולת האמפטיה והמיומנות החברתית של הילד בבגרותו. מדהים!
עוד סיבה לעודד אימהות להניק!
