הרי יש ילדים, בית לסדר ולנקות, לבשל, לעבוד. נורא קל להעלם ממה שאת רוצה להיות ולעשות בשביל עצמך.
 |
| כל כך סמלי, האוכל של אמא, בצומת דרך הריפוי ושביל פרשי הצללים בעמק הניסים |
תזונת הנקה היא קודם כל דאגה לעצמי בתוך הדיאדה הזו של תינוק ואם. ולפעמים זה קשה, כי נורא קל "להעלם". להעלם בצרכים שיש לתינוק ולסובבים ולא לדאוג לעצמי. אבל זו גם ספיראלה יורדת, כי זה נעשה יותר ויותר קשה משום שיש עוד ועוד דברים לעשות. זה לא נגמר. וכשפתאום יש זמן, לא יודעים מה לעשות קודם ולפעמים לא מוצאים את הכוחות לעשות בשביל עצמך. ומכאן הדרך להזנחה עצמית, גופנית, בריאותית ונפשית קצרה עד מאוד.
בהגדרתה תזונה היא כל המזון והשתייה שאדם מכניס לגופו. בעולם המודרני יש עוד כמה דברים שאינם מזון שאנו מכניסים לפינו ונמצאים במחזור הדם שלנו וגם להם יש חלק מתזונתנו, גם אם הם אינם מוגדרים כמזון.
תזונה מאוזנת לאם המניקה מכילה את כל אבות וקבוצות המזון.
האם לאם המניקה יש צרכים תזונתיים מוגברים במינרלים?
במפתיע לא נמצא צורך מוגבר ביותר בזמן ההנקה במינרלים, בתוכם סידן, זרחן, מגנזיום. הריכוז שלהם בדם הוא קבוע ואם תזונתך דלה בהם הגוף מגייסם מהמאגרים.
במידה ואת נמנעת מקבוצות מזון מסוימות, כגון מוצרי חלב או בשר, הגוף יכול להיפגע ממחסור בסידן או ברזל, ולכן צריך להתאים את התזונה או לקחת תוספי מזון.
אך הצרכים התזונתיים שלך במינרלים אלה אינם גדלים עקב ההנקה.
הצורך בברזל אף יורד בתקופה זו עקב מצב אל-וסת (כלומר אין איבוד דם/ ברזל).
למרות זאת עדיין מומלץ להישאר עם תוסף הברזל שקיבלת בזמן ההיריון עד חודשיים- שלושה אחרי הלידה (30 עד 60 מ"ג) כדי לצמצם איבודים שהיו בזמן הלידה או אנמיה פתולוגית.
מה שכן, יש צרכים מוגברים במינרלים אבץ ויוד.
הצורך באבץ גדל פי 1.5 מאשר באישה לא מניקה (ולא בהריון) והצורך ביוד גדל כמעט פי 2.
מקורות לאבץ: בשר, ביצים ופירות ים (בעיקר צדפות). בצומח נמצא בעיקר בנבט החיטה, דגני בוקר מועשרים, עדשים, חומוס, אגוזים, גרעיני דלעת, ודגנים מלאים.
מקורות ליוד: דגים ופירות ים, במלח מעושר ("מיודד").
האם לאם המניקה יש צרכים תזונתיים מוגברים בויטמינים?
לעומת המינרלים, הצורך התזונתי ברב הויטמינים עולה וצריכתם התזונתית משפיעה על רמתם בחלב. ויטמין D הוא הויטמין היחיד שאין צורך תזונתי מוגבר בו עקב הנקה, אך מחקרים אחרונים מעידים על מחסור אפידמיולוגי בויטמין זה באוכלוסייה ולכן כדאי לבדוק על ידי בדיקת דם. במידה וקיים מחסור ההמלצה היא להיחשף לשמש בשעות הבוקר ללא מסנני קרינה למשך כרבע שעה או כחצי שעה עם מסנני קרינה, ו/או לקחת תוסף.
בדיקות נוספות שכדאי לעשות בזמן הנקה הן B12, חומצה פולית והומוציסטאין.
B12 הוא ויטמין שמקורו במוצרים בעיקר מן החי (בשר, עוף, דגים, מוצרי חלב וביצים). מחסור בו יכול להביא לאנמיה ולבעיות קוגנטביות אצל האם ופגיעה במערכת העצבים והתפתחות המח אצל התינוק. לפעמים הבעיה היא לא תזונתית אלא בספיגה או מטבולית, במעבר מהדם לתא.
לאחרונה פגשתי אם שסיפרה לי כי רמת B12 בדמה היה בטווח הנורמלי, כלומר לא היתה בעית ספיגה, אך נמצאה בעיה מטבולית במעבר מהדם לתא, עליו אחראי סוג של חלבון בדם שנקרא הומוציסטאין. אם היתה בודקת לפני ההנקה, כחלק ממעקב שגרתי, ומקבלת כדורים לויטמין זה, יכול להיות שבנה היה במעקב ולא היה מפתח פגיעה מוחית. בזכות סיפורה אני מוסיפה את הבדיקה החשובה הזאת לסדר היום.
ואם כבר מדברים על תוספים, תוסף שצריך להזהר ממנו בתקופת הנקה הוא ויטמין A שיכול, כתוסף, להגיע מהר מאוד למנת יתר ולגרום להרעלה והוא אינו מומלץ לנשים מניקות.
ויטמין A, או נגזרתו רטינול, נמצא גם בקרמים שונים לעור, בעיקר הפנים, ונספג משם לדם ולכן חשוב לשים לב לכמותו ולסוג נגזרתו גם כשבוחרים קרם או מולטיויטמין.
בגלל הצורך המוגבר בויטמינים מומלץ וחשוב לאם המניקה לאכול תזונה מאוזנת מכל אבות וקבוצות המזון. תזונה עשירה תזונתית ולאו דווקא קלורית.
זוהי תקופה אינטנסיבית בה את מניקה ומעניקה, דואגת למשפחה שלך וצריכה גם לדאוג לעצמך. וטוב שכך.
טוב לא רק כי הדאגה לעצמך היא בסופו של דבר דאגה לתינוקך כי אתם צמד, אלא גם בגלל שהרגלים טובים כדאי לבסס מוקדם כל האפשר… ועל כל זאת ועוד בהמשך.
