חום גבוה אינו מחלה בפני עצמו, הוא לא אמור להיות מדוכא – בטח ללא צורך מובהק וברור – זהו עמוד התווך של הגישה ההוליסטית הטיפולית. עליית חום הגוף היא תגובה חיסונית שממריצה החלמה, ולא מאיימת על הבריאות. לכן הורדת חום היא לא אמצעי ריפוי, אפילו אם מדובר בטיפול טבעי לחום גבוה.
אז למה בכל זאת נשקול הורדת חום גבוה?
סיבות להורדת חום
אני רוצה להדגיש את הסיבות (שאינן סיבות מוצדקות) להורדת חום בזמן המחלה, שנאמרות לעיתים תכופות מדי ואינן נכונות, וגם לתקן אותן:
- חום מעל 38.5 מעלות: בפועל חום הגוף מתחת 41.7C לא גורם נזק.
- חום שנמשך יותר משלושה ימים: זהו סיבה מוצדקת לפנות לרופא, אך לא סימן לפעול נגד החום. אצל תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים יש לגשת לרופא כבר ביום הראשון.
- פרכוסים: עד כמה שהתופעה לא תהיה מפחידה, פרכוסים לא נמנעים באמת בעזרת מורידי חום למיניהם.
- כאב ראש, תסכול או חולשה: אלה הם סימנים רגילים למחלה
בניגוד לתרופות מורידות חום, שלא תורמות לריפוי, ישנם צמחי מרפא המקלים על חום גבוה ואשר חיוניים להחלמה. בעצם, טיפול טבעי לחום גבוה הוא הפעילות המשנית של צמחים אלו, לצד המרצה חיסונית, שיפור זרימת הדם ועוד פעילויות נוספות.
צמחי מרפא לחום גבוה, שזאת הפעילות העיקרית שלהם, עדיפים על תרופות, בשל השפעתם העדינה יותר על הגוף והכמות הקטנה יותר של תופעות הלוואי. הסיבה העיקרית בגללה נרצה לתת לחולה טיפול מסוג זה, זו אפשרות למנוחה ושינה איכותית יותר, המאפשרות לצבור כוחות על מנת להילחם במחלה. סיבה נוספת שבגללה נרצה להשתמש בצמחי מרפא לטיפול בחום, היא הרגעת דופק מהיר מדי.
קצת היסטוריה
"אנטי-פירטיים (antipyretics) – גורמים אשר מורידים חום גוף גבוה. זה נעשה על פי … 2 עקרונות עיקריים: א) הפחתת ייצור חום, ב) הגברת איבוד חום."
מתוך ספר "A Compend of Materia Medica, Therapeutics, and Prescription Writing" של Potter M.D, משנת 1902, פסקה המוקדשת לגורמים המשפיעים על חילוף החומרים.
הרפואה המקובלת דאז, כמו גם היום, התמקדה בעיקר בקידום גורמים המשפיעים על ייצור החום. שיטות להגברת איבוד החום מהוות חלק עיקרי של הטיפול הטבעי הבריא לחום. לרוב לא נדרשים חומרים או כלים מיוחדים בטיפול כזה, והוא זכה להישאר בחייקה של הרפואה העממית תחת כינוי של תרופות סבתא.
"אילו היינו חייבים לעשות בחירה בין מים קרים, או רופא עם אִזְמֵל, הקלומל, האייפקה, אבקת הקאה, לבין האבקה של דובר, התוכן הרגיל של תיק האוכף של הימים הקודמים, היינו בהחלט צריכים להעדיף את הראשון ולדלג על האחרון."
מתוך "The American Eclectic Materia Medica and Therapeutics" של John M. Scudder M.D, משנת 1898.
הגברת איבוד חום הגוף
הדרך היעילה לקרר את הגוף – היא על ידי חשיפתו לאוויר קר, מים קרים, או עידוד הזעה.
- בגדים קלים ואוורור החדר מאפשרים נידוף זיעה ומסייעים להורדת חום גבוה. המהלך יעיל במיוחד בשלבים הראשונים של הקדחת, כאשר חום הגוף בעליה ועור הגוף חם מאוד. במצב שאחרי משבר ההחלמה של הגוף, בשלב שהחום מתחיל לרדת, כדאי להתכסות ולהיעזר במיזעים, בין אם מקורם בצמחים או במזון.
- אמבטיה/מקלחת חמימה עד פושרת (ולא קרה!) מביאה להרגשה צוננת, להרגעת אדמומיות העור, להיצרות של כלי הדם ולהאטת הדופק.
- עטיפה בסדין רטוב (טבול במים פושרים), בדומה לטבילה באמבטיה פושרת, מצננת את העור, מפחיתה את מהירות זרימת הדם והדופק, ומשפיעה על הרגעה כללית של הגוף. על אף שהתגובת החולה לעטיפה היא עדינה יותר מאשר תגובה לאמבטיה, היא יעילה מספיק כדי להביא להזעה ומתאימה במיוחד לחולים עם עור חם מאוד, דופק מהיר והמתקשים להזיע.
- הרטבת העור ברטיות לחות מנצל את האפקט המקרר של אידוי המים מפני העור החם. השיטה יעילה גם כאשר יש צורך להוריד חום מקומי באזור מודלק. כאן המים יכולים להיות קרים עד קרים מאוד.
- צריכת נוזלים קרירים עד קרים גם היא תורמת להורדת חום גבוה, להרגעת דופק מהיר ולקידום הזעה.
- צמחי מרפא המוגדרים כמיזעים בעצם מקדמים הזעה ופתיחת נקבוביות. הזיעה מתאדה מפני העור ומקררת את הגוף, פתיחת הנקבוביות מוסיפה לאפקט המקרר. זנגביל, קינמון, נפית החתולים, נענע חריפה, סמבוק שחור – הם רשימה חלקית של צמחי מרפא המשמשים לטיפול טבעי לחום גבוה.
הפחתת ייצור חום הגוף
להפחית ייצור חום משמעותו להתערב במנגנון ויסות חום הגוף. הערבה הלבנה, בן החרצית ונפית החתולים הם צמחי מרפא בעלי פעילות זאת.
להכיר סוגים שונים של מייזעים, למה ומתי משתמשים בהם ניתן כאן: מחלות חורף: להזיע או לא להזיע.
