הכתבה תורגמה באישור של נוטריציולוגית Marina Vilkoff, R.H.N. הבאנו את התרגום כמעט מילה במילה.
רבים מבקשים ממני את דעתי לגבי היעילות של תוספי התזונה לטיפול במחלות ויראליות כולל קוביד-19.
אחד הקשיים העיקריים בבניית הפרוטוקול היא, שאנו מקבלים כל יום מידע חדש סותר את מה שידענו קודם לכך. לכך אני מוסיפה הערות לגבי מה שאנחנו יודעים בוודאות ולגבי מה שאולי נשנה את דעתנו. שימו לב, הסיכום המוצג כאן נועד לספק מידע בלבד, לא מהווה פרוטוקול טיפולי ולא בא כתחליף להתייעצות עם מטפל או רופא.
1. תזונה נקיה
הכוונה היא למינימום סוכרים ופחמימות בתזונה. ודאות: ללא ספק.
טיפול תזונתי לקורונה
מרכיבים חשובים להצלחה: ציר עצמות, כמות מספקת של שומנים וחלבונים, מגוון ירקות במיוחד ממשפחת המצליבים, וגם הירקות העשירים בתרכובות הגופרית – בצל ושום. כמובן, הכל בהתאם לסבילות האישית.
התזונה היא הבסיס. כפי שחשבו וממשיכים לחשוב רופאים רבים, העיקר הוא לא הפתוגן אלא הנטייה של בן האדם להידבקות. איכות הקרקעות והמחסורים הנובעים מכך יוצרים את הנטייה הזו, מחסור בחלבון ועודפי סוכרים בתפריט מדכאים את מערכת החיסון.
ואל תשכחו את התנועה! חשוב לספק ללימפה תנועה. אם אין אפשרות לצאת להליכה בגלל הסגר, אפשר לעשות סקוואטים, לשכב עם רגליים מורמות לגובה לפחות כמה פעמים ביום, לעלות על קצות האצבעות ולעשות עיסוי עם מברשת יבשה מלמטה כלפי מעלה.
2. ויטמין סי
ודאות: ללא ספק.
אין לי שום ספק ביעילותו ונחיצותו של ויטמין סי בפרוטוקול. הוא מוכיח את האפקטיביות שלו בהתמודדות עם מחלות ויראליות לאורך עשרות שנים. אכן, ישנם מקרים עם מהלך קשה של מחלה, כאשר אפילו מינונים גבוהים לא מביאים ניסים, אבל בתסריט שכזה לפחות הסיכונים קטנים.
ויטמין סי בעירוי שימש את סין במהלך המגפה הנוכחית (במינונים לא כל כך גבוהים של 4-16 גרם ביום), מומלץ בפרוטוקולים לטיפול בסערת ציטוקינים, והחלו גם ניסויים בארה"ב (במינונים צנועים של 1.5 גרם ליום).
צורות לקיחה בטוחות במתן דרך הפה: ליפוזומאלי ו- sodium ascorbate, או חומצה אסקורבית (אם מצב הקיבה מאפשר). כבר כתבתי לגבי מינונים אבל אחזור בקצרה.
מינון מניעתי
- מבוגרים: 2-8 גרם של סודיום אסקורבט פלוס 1-2 גרם של ליפוזומלי. כל זה במינונים קטנים לאורך היום ואם רואים השפעה משלשלת, אז מקטינים את המינון.
- ילדים עד גיל שנה: כ-250 מ"ג מחולקים למנות לאורך היום, או מתוך אריזה של ויטמין סי ליפוזומלי, למרוח טיפה על הלשון, כמה פעמים ביום.
- ילדים מעל גיל שנה: מינון יומי מקסימלי של סודיום אסקורבט שווה לגיל הילד פלוס 1-2 גרם של ליפוזומלי. אם הילד מעל גיל 10, אז המינון הוא כמו למבוגרים.
מינון בזמן המחלה
המינון הוא תלוי מצב: מינון מניעתי הוא המינימלי, כאשר מינון מקסימלי הוא עד לרוויה ז"א עד לשלשול. אחרי שמבינים מה הוא המינון המקסימלי, מורידים אותו עד ל-80% וממשיכים במנות קטנות תכופות עד להחלמה מלאה, או עד לחזרה של המינון המקסימלי לרמות הנורמה, ז"א שלשול במינונים צנועים, מעט מעל המינון המניעתי.
- מבוגרים: 5 גרם של ליפוזומלי בתוספת של סודיום אסקורבט או חומצה אסקורבית עד לרוויה (לרוב בין 40-80 גרם). נטילה: 1-5 גרם כל 15-60 דקות. במצבים קשים העדיפות היא למתן בעירוי. במדינות רבות ניתן לקבל ויטמין סי בעירוי מרפאות נטורופתיות, אך חשוב לזכור שבעת המגפה הן עלולות להיות סגורות.
- ילדים: בין 250-1000 מ"ג של סודיום אסקורבט או חומצה אסקורבית לכל קילו של משקל, זהו מינון יומי אשר מחולק למנות קטנות. במקרה של אופציה נוספת: להכין את המינון היומי מראש ולתת כל פעם לגימה. לזה מוסיפים 1-5 שקיקים של ויטמין סי ליפוזומאלי.
- תינוקות בגיל חודש-חודשיים: עד 5-10 מ"ל של ויטמין סי ליפוזומאלי ביממה.
- נשים בהריון: מומלץ המינון עד 10 גרם ביום.
התוויות נגד אפשריות לויטמין סי: תלסמיה, מחלות אונקולוגיות, G6PD.
אסור להשתמש בחומצה אסקורבית הקשורה לסידן (קלציום אסקורבט), Ester C, וכל פורמולה עם חומרי טעם וריח וצבעי מאכל וחומרים נוספים.
הערה: אם באריזה של הויטמין סי חסרה כפית מדידה, אפשר לקחת כפיות מדידה לאפיה, כאלה של ¼ כפית וכו'.
3. אבץ
ודאות: ללא ספק.
טיפול תזונתי לקורונה
אבץ מגן על תאי הגוף מפני חדירת הוירוס באמצעות נטרול רצפטורים מסוימים של התא. כמו כן, הוא ממריץ פעילות של פגוציטים ולימפוציטים מסוג T ו-B.
נדבקים רבים ציינו איבוד זמני של חוש הטעם ו/או הריח אשר מהווה אחד הסימנים של חוסר באבץ. ניתן ליטול אותו בצורת טבליות מציצה, ואז הספיגה מתחילה עוד ברקמה הרירית אשר קרובה למוקד חדירת הוירוס.
מנגנון ההשפעה האפשרי של כלורוקווין/הידרוכלורוקווין (תרופות נגד מלריה אשר הראו אפקטיביות נגד קוביד-19) – להגדיל ספיגה של אבץ על ידי תאי הגוף וכך לדכא את פעילות הוירוס בתוך התאים. אמנם Chris Masterjohn מטיל ספק במנגנון זה ועל כך אני ארחיב, כאשר אדבר על קוורצטין.
על אף שאנו לא מבינים את תפקידו של האבץ עד הסוף, הוא נחוץ בפרוטוקול הזה.
מינונים
- ילדים: 5-30 מ"ג בהתאם לגיל.
- מבוגרים: למניעה בסביבות 30 מ"ג ליום עם אפשרות להגדלת המינון עד ל-100 מ"ג לתקופה קצרה של המחלה.
מקרה אידאלי, כאשר יודעים האם ישנו מחסור, אשר נבדק לפי רמת פוספטז אלקליין בדם. רמה אופטימלית – 75, כל הערכים מתחת לרמה זו – מחסור באבץ.
4. ויטמין D וויטמין A
ודאות: חלקית.
בסבירות גדולה, לויטמין D השפעה נוגדת דלקת. חוסר של ויטמין D הינו גורם סיכון להופעת מחלות דלקתיות וספסיס. ויטמין A פועל בסינרגיה עם אבץ ותומך בשלמותן של רקמות הריריות. מינונים גבוהים (מגה דוזות) של הויטמינים האלה הם חלק מפרוטוקולים אנטי-ויראליים רבים.
אך קיימים מחקרים אשר מראים שויטמין D מסוגל להפעיל אותם קולטנים ACE2 דרכם וירוס הקורונה חודר לתוך תאים. גם מידע אודות תרופות שמשפיעות על אותם קולטנים (כמו תרופות ללחץ דם) , הוא סותר, מה שמעלה חשש להימצאות של תהליכי ויסות מורכבים בהם הרצפטורים מעורבים.
ידועה היעילות של הויטמינים A ו-D לטיפול במחלות ויראליות אחרות. גם כן יש להתחשב בכך שעונת מחלות החורף טרם הסתיימה וסיכויים להידבק עולים נוכח המחסור בויטמינים. עקב כך אני משוכנעת שמחסור מוכח של הויטמינים A ו -D מצריך מינונים טיפוליים עד ל- 10,000IU ביום. אבל אני לא ממליצה לעבור את המינון הזה.
5. Quercetin
ודאות: חלקית.
טיפול תזונתי לקורונה
קוורצטין מעכב את מסלול ה– NF-κB והראה ירידה בתמותה וצמצום נזק שנגרם לתאים בעקבות ספסיס. כמו כן הוא מעורב במנגנון ויסות האבץ ומעלה את ריכוזו התוך תאי. חוקרים ממונטריאול הימרו עליו, אבל עוד מוקדם לדבר על התוצאות.
Chris Masterjohn בדיוור שלו כתב שהוא מתנגד לשימוש בקוורצטין מסיבה, שלדעו הוא עשוי להעלות את ריכוז האבץ בתוך התא מעבר לנדרש.
כרגע נראה לי ששימוש בקוורצטין הוא בעל פוטנציאל, במיוחד שאנו עומדים בפתח של עונת האלרגיות.
מינון: 500 מ"ג 2-4 פעמים ביום. יש מקום לשלב עם ברומלין, ובמקרה זה נטילה של שני התוספים אמורה להתרחש בין ארוחות, אבל לא נתקלתי במחקרים על יעילותם של אנזימים אלו בטיפול של וירוס קורונה.
6. N-acetyl cysteine וגלוטתיון
ודאות: חלקית.
NAC, או N-acetyl cysteine, הינו אחד המרכיבים שמהם נוצר גלוטתיון, אחד מנוגדי החמצון החשובים שיש. דעתי היא, שכדאי ליטול אותו גם אם הוא לא משפיע ישירות על הוירוס. אך נטילת גלוטתיון נראת יותר מבטיחה, כי לא כל אחד מאיתנו מסנתז אותו ביעילות מספקת, גם עם תיסוף של NAC.
גלוטתיון ליפוזומאלי: משאירים בפה כ-10 שניות לפני הבליעה.
מינון של NAC הוא 1500 מ"ג ליום במנות קטנטת.
זכרו: הרעלה על ידי תוצרי פירוק של פראצטמול תלויה ישירות במחסור של גלוטתיון.
7. סלניום, ליזין, מונולאורין.
ודאות: אין מידע.
טיפול תזונתי לקורונה
סלניום יכול לשמש כנוגד חמצון. לגבי שאר התוספים, לא נתקלתי במידע אודות היעילות.
8. אנזימים פרוטאוליטיים
ודאות: אין מידע.
מדובר על Enzyme Defense ותכשירים דומים. אמנם הם נחשבים כיעילים למחלות ויראליות, אך לא נתקלתי במחקרים לגביהם.
9. חומצה אלפא ליפואית, או ALA
אני מתנגדת בתקיפות למינונים גבוהים המומלצים של התוסף בחלק מהפרוטוקולים של טיפול נטורופתי. חומצה אלפא-ליפואית היא נחשבת למפנת כספית מצויינת, עם מהירות גבוהה של שחרור הכספית (מהרקמות לדם). נטילה של מינונים גבוהים עלולה להביא ליתר כספית בדם ומשם להרעלה. התוויות נגד הנטילה: נוכחות של סתימות אמלגם (סתימות כהות) בשיניים וגם שלושה חודשים לאחר הורדתן.
10. צמחי מרפא
כאן אני כותבת באופן שטחי, מכיוון שאיני מומחית בתחום. ברפואת הצמחים הקלינית והאתנובוטנית נלקחים בחשבון לא רק התסמינים, אלא גם הקונסטיטוציה של המטופל ועונת השנה. לכן בחירת צמחי מרפא אינה פשוטה, מכיוון שהעיקרון של "למצוא משהו לשיעול יבש" לא עובד.
קערורית סינית וסמבוק שחור הם בעלי פוטנציאל להגן על התאים מפני חדירת הוירוס. ולא, סמבוק שחור לא גורם לסערת ציטוקינים. אבל כדאי להשתמש בתכשירים איכותיים עם ריכוז מדויק ורשימת הרכיבים המופיעים על גבי האריזה.
אכינצאה – לא מומלצת כי שייכת לקבוצת צמחי מרפא ממריצי מערכת החיסון.
11. הומאופתיה
שוב, נשאיר את זה לאנשי המקצוע. פגשתי פרוטוקולים הומאופתיים רבים אשר כעת נדונים באופן פעיל. פרוטוקול יעיל אחד טרם נמצא.
טיפול תזונתי לקורונה
מספר הומאופתים אישרו את יעילותו של Oscillococcinum על סמך הקליניקה שלהם, בתנאי שהוא מיושם ממש בתחילת המחלה. אחרים מדווחים על חוסר היעילות של התכשיר.
12. תרופות להורדת חום
אספירין אסור לילדים בשל סכנה לגרום לסינדרום ריי.
אספירין, איבופרופן ותכשירים נוגדי דלקת לא סטרואידליים הביאו להחמרה, על פי עדויות של רופאים צרפתיים.
פרצטמול אושר לשימוש אך יש לזכור שהוא נמצא בראש רשימת התרופות הגורמות לכשל כבדי. הפטוטוקסי, במיוחד בשל מחסור בגלוטתיון.
על פי המלצות של רופאים רבים לא כדאי להוריד את החום כשהוא מתחת ל-41 מעלות, במקרה שאין מחלות כרוניות, בהן חום גבוה הוא התווית נגד.
הערה חשובה: זהו תרגום של כתבה של נוטריציולוגית Marina Vilkoff, R.H.N, והיא מיועדת למטרות מידע בלבד והיא אינה מהווה תחליף לטיפול אצל מטפל או רופא והיא לא מהווה פרוטוקול טיפולי. במקרה של ספק ולצורכי אבחון, יש לפנות לעזרה רפואית. בעת שימוש בתוספים וצמחי מרפא, יש להתחשב בהתוויות נגד אפשריות ולפנות למטפל מוסמך.
